ראש עיריית חריש מר יצחק קשת לא מסתיר היום (יום רביעי, א’ טבת תשפ”א) את שביעות רצונו הרבה לנוכח עדכון נתוני מדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמס) ממנה עולה, כי העיר חריש, זינקה מאשכול 3 לאשכול 5, חריש, אמורה בסוף שנת 2021, כבר לכלול כ- 30 אלף תושבים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לאתר ‘חריש נט’ אתר בהקמה | אתר החדשות המקומיות של כל חריש ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מה זה אומר? על פי מר קשת; “העיר חריש, צועדת בכיוון הנכון. המדד הסוציו-אקונומי הוא דירוג עצמאי לחלוטין שמשקף את תכונותיה של האוכלוסייה במספר תחומים, כמו; רמת חיים, תעסוקה, השכלה, חינוך ועוד.
קפיצת המדרגה שעשתה חריש ל-אשכול 5, מעידה כאלף עדים על הכיוונים שאליהם צומחת העיר שלנו, שמשכה אליה אוכלוסייה חזקה ואיכותית יותר”.
עם זאת, לדירוג החדש, מבהיר ראש העיר חריש מר קשת, כי; “יש השלכות שנוגעות לכיס של שלנו. המשמעות המעשית של עיר שעלתה במדד החברתי-כלכלי היא שנזכה לפחות תקציבים ממשלתיים.
הרציונל שעומד מאחורי המדיניות הממשלתית הזו, ברור; אוכלוסייה חזקה יותר צריכה תמיכה ציבורית קטנה יותר“.
מר קשת, ממשיך ואומר; “זה אומר, למשל, שנקבל פחות כסף לפעילויות תרבות וזה אומר שבשנת הלימודים הבאה סבסוד צהרונים וקייטנות מטעם משרד החינוך, יהיה נמוּך יותר ושמחיר ההשתתפות בהם, יהיה גבוה יותר“.
חריש, היא העיר היחידה בארץ שעלתה 2 מדרגות בדירוג של הלמס וזו הוכחה נוספת לכך שחריש מתפתחת היטב.
█ חריש, צפויה דווקא “לחטוף” קיצוץ משמעותי שמעניקה המדינה ל…חריש, המצטיינת בערי ישראל.
זו ההזדמנות לספר שאני פועל כל העת לקידום החלטת ממשלה חדשה ל-חריש, שתזרים לכאן תקציבים ותסייע לנו להמשיך להזניק את העיר קדימה. חוסר היציבות השלטונית ומערכות הבחירות התכופות הופכים את המשימה הזו, המאתגרת כשלעצמה, למאתגרת עוד יותר.
אנחנו לא מרפים מקידום החלטת ממשלה חדשה וגם מקידום פיתוחם של אזורי תעסוקה לחריש והגדרת העיר “אזור עדיפות לאומית”. סיכם ראש עיריית חריש מר קשת, אשר התחייב, כי ימשיך לעדכן את תושבי חריש!
זאת ועוד; ניכרת היטב, הווירטואוזיות של מר קשת שבהחלט ראויה לציון לשבח, מול פקידי משרדי הממשלה האטוּמים המתעלמים למשל, מן מעובדה, כי רק בתוך 3 שנים, חולל מהפכה בכך שמר יצחק קשת, פתח של 64 גנים ו־9 בתי ספר.
במקום לקבל את הגמוּל (מענקים ו-סבסוד) הראוי לעיר חריש הצומחת, היא צפויה דווקא “לחטוף” קיצוץ משמעותי שמעניקה המדינה ל…חריש, המצטיינת בערי ישראל ובכך לפגוע קשות במשיכה, העניין והפיתוי של משפחות צעירות ממרכז הארץ להגיע ולהתיישב בעיר החדשה חריש
יצוין ויודגש, כי האשכולות החדשים מתבססים על נתוני 2017, שהינם עדוּת לכמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רלבנטית ומעודכנת לסוף 2020.
█ אשכולות הומוגניים;
כידוע, במחקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמס) עולה מעדכון נתוני מדד החברתי-כלכלי משנת 2008 בהזמנת משרד הפנים, בנושא אפיון יחידות גאוגרפיות ודירוגן לפי הרמה 5, נבחנו סוגים שונים של יחידות גאוגרפיות וגובשו שלושה מדדים נפרדים החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, כמפורט להלן מדד חברתי-כלכלי אחד בעבור כל 252 הרשויות המקומיות.
העיריות והמועצות המקומיות, סווגו לפי ערכי המדד ל-עשרה אשכולות הומוגניים, לפי ערך המדד הכלכלי-חברתי שלהן, שבהם אשכול 1, מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר ואשכול 10, מציין את הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.
הסיווג האחרון לאשכולות נעשה, כאמור, על סמך נתוני המפקד של שנת 2008.
כל הניתוחים מבוססים על ניתוח של 16 משתנים מהתחומים האלה; דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה, אבטלה וגמלאות ורמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור).
שתיים מהמטרות של הקמת האשכולות האזוריים הן שיפור השירותים לתושבים וצמצום פערים חברתיים-כלכליים בין הרשויות.
משרד הפנים מדרג את הרשויות על פי המאזן התקציבי שלהן ואיכות השירותים לתושבים בסקלה יורדת: רשויות איתנות, רשויות יציבות, רשויות במצב ביניים, רשויות בתוכנית התייעלות ורשויות בתוכנית הבראה.
נוסף על הדירוג של משרד הפנים, מקובל לאפיין את הרשויות בישראל על סמך מגזר, אשכול חברתי- כלכלי ודירוג פריפריאלי.
שלושת הגורמים הללו קשורים במידה רבה זה לזה ומשפיעים על האיתנות כלכלית של הרשויות, ומכאן, גם על יכולתן לספק שירותים לתושביהן.
הוסף תגובה