נגד הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית נגד פריגו-אלטרוקסין

להסדר הפשרה במסגרת תביעה שאושרה לניהול כתביעה ייצוגית נגד חברת ‘פריגו ישראל’ משווקת תרופת האלטרוקסין שהוגש לאישור בית המשפט, יש התנגדות! כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה, דר’ אביחי מנדלבליט, היום (ראשון, כ”ד באב תשע”ח) בבית המשפט המחוזי מרכז. כזכור, בתביעה שאושרה לניהול כתביעה ייצוגית נגד פריגו ישראל, נטען בה, כי שינתה את מרכיב תרופת האלטרוקסין (Eltroxin), לטיפול בתת־פעילות של בלוטת התריס שנועדה להשלמת ‘הורמון התירוקסין’ על ידי נטילת תרופה הנקראת אלטרוקסין, שמכילה את ההורמון תירוקסין (T4) המופק באופן סינתטי.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

חברת פֶּרִיגוֹ ישראל (Perrigo), חברת תרופות שנוסדה ב-1887 במישיגן, ארצות הברית. חברת פריגו נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו-יורק, והיא רשומה אף בבורסה לניירות ערך בתל אביב, זאת בעקבות מיזוג בתחילת 2005 עם קבוצת “אגיס“, חברה ישראלית שהייתה בשליטת מורי ארקין לפי שווי (לאגיס) של למעלה מ-8 מאות מיליון דולר.

בעקבות רכישה זו, השתנה גם שמה של “אגיס” ל”פריגו ישראל“.

ב-2009, הועסקו בפריגו כ-7,200 עובדים. בשנת 2013, היו לחברה הכנסות של כ-3.5 מיליארד דולר. בשנת 2013 רכשה פריגו את חברת Elan האירית, והתאגדה בחברת החזקות בשם Perrigo Company plc, שמרכזה בדבלין, אירלנד.

על פי ויקיפדיה חברת פריגו ישראל היא בין 35 חברות התעשייה הגדולות בישראל. בבעלות החברה בישראל חברות אחדות ובהן פארמאגיס, כימאגיס (Chemagis), ואחרות. מותגי חברת הקוסמטיקה קרליין, כולל נקה ונטורל פורמולה, היו בבעלות החברה, ויוצרו במפעלה שבירוחם, עד שנמכרו ב-2009.

חברת פֶּרִיגוֹ ישראל דיווחה לאקונית לקופות החולים ולרופאים המטפלים וזאת מבלי שננקטו הצעדים הנחוצים על מנת להבטיח, כי שינוי ה-פוֹרְמוּלַצְיָה (חיבור של מרכיבים שונים על-פי נוסחה מוגדרת, המכתיבה את המינון שלהם ואת דרך חיבורם. בעברית; מִתְכּוּן) אינו מצריך גם עדכון של המִינּוּן (חלוקה מדודה למנות או כמות קבועה בלקיחת תרופה, הניתן למטופל).

בעקבות הפרשה, כפי שפרסמנו בעבר, יצא דוח אלטרוקסין; משרד הבריאות וחברת פריגו – כשלו.

לדעת היועץ המשפטי לממשלה, הסדר הפשרה,אינו עולה בקנה אחד עם התפקיד החשוב של התובענה הייצוגית, במתן מענה ראוי הן לצורך בפיצוי הניזוקים והן להכוונת התנהגות הגורמים הפועלים בשוק התרופות בעתיד.

בנוסף, הסדר הפשרה, אינו מקנה סעד ותרופה ראויים לחברי הקבוצה שנפגעו מהפרשה.

אף במישור ההרתעתי תועלתו מוגבלת, אם בכלל, שכן אין בו כדי לספק תמריצים להתנהלות ראויה של השחקנים בשוק התרופות בעתיד. בתמצית, התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, נובעת מכך.

למעלה מרבע מיליון חולים הסובלים מ‘תת-פעילות של בלוטת התריס’ טופלו במשך שנים באמצעות תרופת האלטרוקסין. ב-2011, החל שיווק של הפורמולציה החדשה של התרופה, וזאת לאחר ששונה ההרכב של הרכיב הבלתי-פעיל באלטרוקסין, באישור משרד הבריאות.

במהלך החודשים שלאחר השינוי החלו להצטבר דיווחים, כי ישנם מטופלים המושפעים מהשינוי בפורמולציה, וחשים בתופעות לוואי, ובהן גם תופעות לוואי האופייניות ל”יציאה מאיזון“.

█ היועץ המשפטי לממשלה; סכום הפיצוי שנקבע בהסדר אינו מקנה סעד ופיצוי ראוי והולם לכל חברי הקבוצה שנפגעו

בעקבות המידע שהצטבר, לרבות מידע שהועבר על ידי חברות התרופות ומידע בדבר תופעות דומות שהתגלו בעת שיווק אותו תכשיר של התרופה מספר שנים קודם לכן במדינות אחרות (ובראשן ניו-זילנד ודנמרק), ניתנו הנחיות על ידי משרד הבריאות.

הוקם צוות במשרד הבריאות, שמצא, כי; “יש קשר נסיבתי ברור בין הכנסת הפורמולציה החדשה לשוק במדינת ישראל לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי“, כי נפלו פגמים שונים בהתנהלותן של חברות התרופות וקופות החולים וכי ‘אגף הרוקחות במשרד הבריאות’ לא היה ערוך במידה מספקת, כדי להתמודד עם הדיווחים על תופעות הלוואי מנטילת תרופת האלטרוקסין.

“פריגו” ו”קופות החולים מכבי” ו”קופת חולים כללית” הפרו בבקשה לאישור ניהול התביעה, כייצוגית את חובת הגילוי והטעו את הצרכנים, שעה שלא הציגו בפניהם את מלוא המידע הרלוונטי באשר להשלכות השינוי ברכיבים הבלתי פעילים של התרופה על המטופלים.

ולפיכך, נטען, כי עליהן לפצותם בסך של 18 אלף ₪ לכל מטופל – 12 אלף ₪, עבור כאב וסבל ו-6,000 ₪, עבור פגיעה באוטונומיה ובסך הכל, הועמדה התביעה על כ-4.5 מיליארד ₪.

כב’ השופט פרופ’ עופר גרוסקופף אישר לנהל את התובענה כ‘ייצוגית’ בעילה של ‘הטעיה צרכנית’ נגד ‘חברת פריגו’ בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין בעת שינוי הפורמולציה, וקבע שאין לאשר את ניהולה נגד חברת ‘גלקסו ישראל‘ וקופות החולים ‘מכבי‘ ו’כללית‘.

לאחר שבקשת רשות ערעור על ההחלטה נמחקה, הגיעו הצדדים ל’הסדר פשרה‘ לפיו חברי הקבוצה, יפוצו בסכום מקסימלי של כ-41.7 מיליון ₪, וסכום נוסף של כ-5.2 מיליון ₪, יהוו תרומה לציבור כ”סכום ההשקעה בתיקון לעתיד”.

מנהל חדר תקשורת – דובר היחידות המשפטיות באגף דוברות הסברה ותקשורת, משרד המשפטים, עורך דין נועם שרביט, מסר לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי; היועץ המשפטי לממשלה, הודיע על התייצבותו בהליך.

באמצעות עורך דין קרן אביסרור מטעם פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), הציג את עמדתו כשהוא מציין, כי; “מדובר בהסדר פשרה, הקובע פיצוי לחברי הקבוצה בשיעור המהווה כ-1% בלבד, מהסכום של התובענה אשר על-פי החלטת בית המשפט, אושרה לניהול כ’תובענה ייצוגית‘.

פער עצום ובלתי סביר זה בין הסדר הפשרה לבין החלטת האישור, שהינה החלטה שיפוטית אשר התקבלה לאחר הגשת ראיות, דיוני הוכחות ועוד – מהווה נדבך משמעותי בעמדה זו”.

כאמור, היועץ המשפטי לממשלה, סבור, כי סכום הפיצוי שנקבע בהסדר אינו מקנה סעד ופיצוי ראוי והולם לכל חברי הקבוצה שנפגעו, ואף אינו עולה בקנה אחד עם הערכת סיכויי התובענה, כפי שזו התבטאה בהחלטה לאשרה.

כמו כן, למרות שאישור ניהול התובענה הייצוגית היה גם בראש נזק של פגיעה באוטונומיה, הסדר הפשרה אינו כולל פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.

█ הסדר הפשרה כולל הקמת מנגנון מסורבל, ומכביד על חברי הקבוצה עד כדי שהוא מסכל את האפשרות לקבלת פיצוי

במסגרת ההסדר, יינתן פיצוי אך ורק למטופלים שיוכיחו, כי סבלו מ’תופעות לוואי בפועל‘ וכי יש להם לגבי תופעות לוואי אלו גם תיעוד רפואי ומזמן אמת. היועץ המשפטי, מדגיש כי סכומי הפיצוי אינם ראויים, גם לא עבור כאב וסבל.

“סכום הפיצוי אינו משקף נכונה את הנזק שעל פריגו לשלם, ולכן אינו משמש גורם מרתיע” -נאמר בעמדה;”הסדר הפשרה נעדר הכוונת התנהגות הפועלים בשוק התרופות בפרט והטכנולוגיות הרפואיות בכלל בעתיד.

חברת פריגו, עצמה משווקת בישראל תכשירים נוספים מלבד האלתרוקסין ויודגש, עיני חברות תרופות רבות – בארץ ובעולם,  נשואות להסדר פשרה זה ובכלל לגורלה של התובענה. נדרשת הפנמה והרתעה במיוחד ביחס למי ש’אחראי כלפי הציבור הישראלי לבטיחות מוצרים המיובאים לארץ הוא הגורם המייבא ומשווק את המוצרים בישראל‘.

הדברים יפים ביתר שאת, עת עסקינן ב… פריגו, אשר התנהלותה חרגה מהמצופה מגורם המייבא ומשווק תרופה בישראל, ומהסטנדרט שראוי שחברת תרופות תעמוד בו.

…מוטלת עליה אחריות מוגברת. החוסר בהיבט ההרתעתי בהסדר זה, מתעצם, נוכח הציפייה הסבירה הלגיטימית מחברות תרופות לאתיות גבוהה, כמי שעוסקות בחיי אדם.

מדובר במי שהיה מצופה ממנה להתמודד עם תופעות הלוואי, האירועים שאירעו בניו זילנד בגין השלכות השינוי של הפורמולציה, ולא להימנע מדיווח וגילוי, כאמור”.

היועץ המשפטי לממשלה,  סבור גם, כי הסדר הפשרה כולל הקמת מנגנון מסורבל, ומכביד על חברי הקבוצה עד כדי שהוא מסכל את האפשרות לקבלת פיצוי.

שכן לפי הסדר הפשרה,כל חבר קבוצה, לשם קבלת פיצוי כלשהו, אם בכלל, נדרש הלכה למעשה לנהל מעין תביעה פרטנית מייגעת ויקרה, להגיש “כתב טענות” בדמות בקשה, להגיש תצהיר, לצרף הראיות לתמיכה ב”תביעתו” ואף דרישה מחמירה לראיות “תיעוד רפואי מזמן אמת” – שאינן בהכרח בשליטתו וככל שמעוניין בהכרעה שלא על בסיס כתובים, לבקש להופיע ולטעון בפני השופט – ראש הוועדה, וככל שמעוניין להשיג על “ההכרעה” להגיש השגה/ערעור ולשלם עבור השגה זו.

היועץ המשפטי לממשלה, דר’ אביחי מנדלבליט, סבור בנוסף לכל אלה, כי תשלום “סכום ההשקעה בתיקון העתיד” מנוגד להוראות הדין ולתכליתו, בין היתר משום שהעיקרון המנחה שנקבע הוא שבתובענה ייצוגית הפיצוי צריך להיות משולם לחברי הקבוצה, ובענייננו פיצוי ישיר לחברי הקבוצה הוא “מעשי בנסיבות העניין“.

◄ אל עמדת יועץ – אלטרוקסין – הנוסח שהוגש לבית המשפט.