חריש סוערת וגועשת. בשבוע שעבר הגישו 705 חברי ‘עמותת נאות חריש’ מקבוצות הרכישה הראשונות שהתארגנו לבנייה למגורים בישוב התנגדות לתכנית המוסיפה זכויות בנייה של מרכז מסחר בשכונת מגוריהם בעיר. התכנית אוּשרה על ידי הוועדה המקומית לאחר דיון קצר והיא הוגשה על ידי יזם מקומי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לאתר ‘חריש נט’ אתר בהקמה | אתר החדשות המקומיות של כל חריש ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מה שהסעיר את 705 חברי ‘עמותת נאות חריש’ היה כי במקום מרכזון מסחרי שכונתי קטן שמותר לבנות במקום מכוח תכנית המתאר המפורטת של השכונה, אושרה ליזם בניה של מבנה עצום למסחר ותעסוקה עירוניים, הכוללת רשימת שימושים ארוכה שאינה מקובלת בלב שכונות המגורים, ובהיקפי בניה עצומים ובוודאי אינה מקובלת על ידי חברי עמותת נאות חריש.
למעשה אישור התכנית מכפיל את שטחי הבנייה פי 12 מהתכנית שחלה על השטח כיום (במקום 700 מטרים רבועים על פי התכנית התקפה היום התכנית המופקדת מגדילה את שטח הבנייה ל- 8,200 מטרים רבועים) מכפילה את התכסית פי 3 ומאפשרת בניה על שטח כל המגרש במקום בניה של 50%.
בכך, היא מצמצמת מאוד את שווי הבניין ומכפילה את הגובה פי 2.5 ויוצרת מבנה ענק הדחוס בתוך המגרש ומאפיל על סביבותיו.
ההתנגדות הוגשה לוועדה המיוחדת לתכנון ולבניה בחריש על ידי עורכת דין ענת בירן, הנמנית עם עורכי הדין המובילים והבולטים בישראל בתחום דיני התכנון והבניה והמקרקעין ועמיתתה עורכת דין דפנה תמיר, המייצגת את לקוחות המשרד בהליכים שונים בהן עתירות בתחום המוניציפאלי וב-הליכי תכנון ורישוי בנייה – שתיהן מ-משרד ענת בירן עורכי דין.
התכנית עליה הוגשה ההתנגדות היא תכנית לשינוי ייעוד ותוספת זכויות בנייה ב-‘גוש 9070 חלקה 402 ב-חריש’ והיא כונתה על ידי היזם; “תוספת בניה למרכזון מסחרי“.
כן, מתייחסת התכנית למגרש אשר יועד במקור ל‘שטח מסחר שכונתי קטן’. עיקר טענות המתנגדים חברי עמותת נאות חריש, נסובה בתוספת הזכויות המשמעותית בתכנית המופקדת שמביאה לשינוי קיצוני ב-ייעוד המגרש ובאפשרויות הבנייה עליו.
“מה שמבקשת התכנית לעשות – הוא להפוך מגרש בו אושרה הקמת מרכזון שכונתי קטן וצנוע, למגרש, עליו ייבנה מבנה אדיר ממדים, גדול עשרות מונים מן המבנה המותר על פי התכנית התקפה.
בכך יגרום לחנק בתי המגורים המקיפים אותו, מאפיל על סביבותיו, משתלט על המרחב הציבורי, יוצר בעיות תנועה, חניה וזיהום, מכניס לתוך השכונה שימושים בעלי אופי עירוני ומטריד שאינם מתאימים כלל למיקום ולהקשר” צוין ב‘כתב ההתנגדות’.
עוד נטען בהתנגדות, כי השכונה המתכוננת בהתאם לתכנית משנת 2012, כוללת 10 מגרשים למרכזים שכונתיים שפוזרו בתחומה במטרה לתת מענה שכונתי נקודתית לתושבים.
בתכנית שהגיש מנסה היזם מנסה לשנות סדרי עולם, וידוע, כי הגיש תכנית כזו גם למגרש נוסף (מגרש מספר 404). בשתי התכנית הוא מבקש להפוך “מרכזונים מסחריים צנועים” למבני ענק.
█ עורכת דין בירן; “הנהנה היחיד מהתכנית המופקדת הוא היזם ואין על הוועדה המקומית לקחת במסגרת שיקוליה את היטלי ההשבחה והארנונה העשויים להתקבל מן הפרויקט”.
מטעם משרד ‘ארנה פרי יחסי ציבור ותקשורת שיווקית’ מסרה הגב’ מעיין שם-טוב לאתר לאתר ‘חריש נט’ אתר בהקמה | אתר החדשות המקומיות של כל חריש, כי; המתנגדים תוקפים את הדיון הקצר והלקוני שנערך בועדה המקומית בו לדעתם לא הוצגו לחברי הועדה, הנתונים האמיתיים לגבי התכנון המבוקש וכן הן תוקפים גם את אופן פרסום התכנית.
כאילו מדובר ב”תכנית בסמכות מקומית” שעה שמדובר בתכנית הכוללת שינויים תכנוניים אדירים שאינם בסמכותה של ועדה מקומית מכוח סעיפי החוק הרלוונטיים.
לטענת המתנגדים הגדרת התכנית כ”תכנית בסמכות הועדה המקומית” מטעה ופוגעת גם בזכות ההתנגדות.
שכן מטרתה של התכנית שהוגשה ליצור את הרושם, כי היא כוללת שינויים “מינוריים” בלבד.
נוסף על כך, הם טוענים, כי לא התקבלה כנדרש חוות דעת הרשות המקומית לפני הפקדת התכנית וכי לא נשקל כל שיקול תכנוני. כמו כן, לא נבחנו השלכות התכנית על סביבותיה מבחינת; תחבורה, חניה, איכות סביבה ומטרדים.
זאת ועוד; המתנגדים, טוענים, כי אין כל הגיון וצורך להכניס שימושים בעלי אופי עירוני ואזורי לתוך השכונות וכי בימים אלה מקוּדמת בעיר חריש, תכנית ענק להקמת ‘אזור תעסוקה – חריש’ הכולל למעלה מ- 300,000 מטרים רבועים ל-תעסוקה, כך שגם מבחינה פרוגרמטית, אין בתכנית זו, כל צורך עירוני והיא גורמת רק נזק ואינה מביאה תועלת.
עורכת דין בירן, מוסיפה ומציינת, כי; “מדובר בתכנית שלא היה ראוי לאשרה מלכתחילה. אילולא הייתה מוצגת לחברי הוועדה המיוחדת לתכנון ולבניה בחריש, התמונה המלאה והמדויקת של התכנית המוצעת על כלל השלכותיה, לא ייתכן שהיו מאשרים את הפקדתה.
מדובר בתכנית המבטלת במחי יד את כל עקרונות התכנון שזה עתה אושרו כעיר חדשה ומתוכננת כל כך. המתנגדים הסתמכו על אותו תכנון מופקד ואיכותי ועל בסיסו העבירו לחריש את מרכז חייהם.
כעת הם מוצאים עצמם נאלצים להיאבק בתכניות בלתי הגיוניות שהיו צריכות להיחסם על הסף על ידי מוסדות התכנון“.
עוד ציינה וסיכמה, עורכת דין ענת בירן; “הנהנה היחיד מהתכנית המופקדת הוא היזם ואין על הוועדה המקומית לקחת במסגרת שיקוליה את היטלי ההשבחה והארנונה העשויים להתקבל מן הפרויקט”.
הוסף תגובה